אמא דוקטור

כתבה: עדן גולדיאן

אמא שלי עובדת במכון ויצמן למדע, היא מדענית והיא מספרת על איך היא הגיעה לעבוד במכון ויצמן ומה בעצם היא עושה שם

לאימא שלי קוראים אירית גולדיאן והיא מספרת לי כי כבר כשהייתה ילדה התעניינה בתחום המדעים, בעיקר בכימיה ובביולוגיה. היא לא ידעה מה היא תרצה להיות כשתגדל, אבל נהנתה ללמוד חשבון ומדעים. בתיכון היא בחרה להרחיב כימיה וביולוגיה ומאוד הצליחה במקצועות האלה. אירית נזכרת: “מה שהכי עניין אותי תמיד זה להבין איך נראים ומתנהגים חלקיקים ודברים קטנים שאנחנו לא יכולים לראות בעיניים שלנו ללא עזרת מכשירים (כמו חיידקים, וירוסים, תאים ואטומים)".

בתמונה: אירית גולדיאן במעבדה במכון ויצמן

היום אירית עוסקת במחקר ביחידת מיקרוסקופיה. היא עובדת עם סוג מיוחד של מיקרוסקופ, שבו מחט קטנה ועדינה מאוד יכולה לעבור על פני השטח של חומרים שונים ולחשוף כיצד הם נראים ולבדוק את התכונות שלהם. למשל, אירית מספרת: ״אני לחצתי עם המחט על תאי דם ומצאתי שהתאים החולים יותר רכים מהבריאים״. את המחקר היא מבצעת לרוב עם קבוצות של חוקרים מתחומים שונים במדע, מה שמוסיף עניין ואתגר. יום אחד היא חוקרת חיידקים ולמחרת את המבנה והחוזק של גבישים הממירים את אנרגיית השמש לחשמל".

בתמונה: איור של מחט מיקרוסקופית

ולמה זה טוב? אירית מסבירה: ״אם נגלה מה המבנה והתכונות (נגיד חוזק או חיכוך) של החומרים, נוכל לשנות אותם לפי הדרישה. למשל, אולי נוכל לגלות את הסיבות למחלות בתאי דם ולפתח חומרים או תרופות חדשות. כל זה בזכות מיקרוסקופים מיוחדים שעוזרים לנו לראות, למדוד ולהבין את מה שנסתר מעינינו".

בשביל להגיע לעבודה הזו היא הייתה צריכה לעשות דוקטורט, כלומר ללמוד לתואר שלישי. בתקופת הסגר של הקורונה, כשרק עובדים חיוניים יכלו לצאת לעבוד, אירית נחשבה עובדת חיונית. היא מספרת לי שבעצם מה שהיא עושה בעבודתה זה לעזור לחוקרים וחוקרות שבאים אליה, כל אחד רוצה לבדוק משהו אחר. זה יכול להיות בשביל למצוא תרופה או סתם בשביל להבין יותר את העולם.

אמא שלי ואני עושות לפעמים כל מיני ניסויים בבית עם חומרים מהעבודה שלה, ניסויים כיפיים ומעניינים, שדוקטור מולקולה תמיד אומר שאי אפשר לעשות אותם לבד בבית.

בתמונה: אני (צד ימין) עם אימי אירית גולדיאן