ריקוד זה החיים

כותבות: הדר כהן וסהר לופו

בשער הנגב מתקיים אולפן למחול, באולפן מתקיימים הרבה סוגי ריקוד מכל הסוגים- היפ הופ, קלאסי, מודרני ופלמנקו.

מה אנחנו בעצם לומדות?

שלושה ימים בשבוע סהר והדר מגיעות לבלט. ביום ראשון אנחנו לומדות קלאסי, שם עובדים על גמישות והחזקת הגוף.

ביום שני, אנחנו מגיעות לשיעור צבע ומכחול (מודרני), שבו אנחנו לומדות איך להיות משוחררות. אנחנו משתמשות בצבע ומציירות תוך כדי תנועה. לאחר שיעור צבע ומכחול אנחנו לומדות קלאסי (באותו היום).

ביום חמישי, שתינו מגיעות לבלט ולפני השיעור הקלאסי מתקיים שיעור היפ-הופ שבו סהר לומדת. שם עובדים על ריקוד שונה מאוד, הוא משוחרר אבל עם כוח בתנועות. אחרי ההיפ הופ מתקיים שיעור קלאסי. השיעור נועד לחזור על החומר הנלמד כדי שנהיה טובות יותר ויותר.

המופע הגדול!

בכל שנה יש מופע בלט כדי להראות מה למדנו כל השנה בריקוד אחד. המופע מתקיים מול קהל גדול באולם דורות שם כל קבוצה לפי הרמה (שלב של שכבות), רוקדות את הריקוד שלהן במופע. ככל שהרמה עולה, אתה רוקד יותר ריקודים.

שיעור פתוח:

פעמיים בשנה מתקיים שיעור פתוח בו ההורים באים וצופים במה שעשינו כל השנה ואנחנו מראות להם את הריקודים הכי יפים שעשינו.

מה הדר חושבת על הבלט:

אני חושבת שהבלט מאוד קידם אותי, אני שבע שנים בבלט ואני מרגישה שכל שנה אני הופכת ליותר ויותר טובה. אני עובדת שם על איכות התנועה שלי ואני מתחזקת. במופע, ההתרגשות בעיצומה ובכל פעם אני מתרגשת מחדש. שאני עולה על הבמה אני נותנת את כולי ואני מאוד אוהבת את הבלט. אני נהנית מכל רגע.

מה סהר חושבת על הבלט:

אני בבלט שלוש שנים ואני חושבת שאני מאוד טובה יחסית לזמן שאני נמצאת. אני ממש אוהבת בלט, בעבר הייתי בחוג שנקרא ג'נרל (התעמלות קרקע), ג'נרל מאוד הזכיר לי בלט לכן החלטתי ללכת לחוג. אני חושבת שבלט זה משחרר ומראה לי חיים חדשים. במופעים אני לא מתרגשת, רק שאני עולה על הבמה אני מתחילה להתרגש. ההתרגשות לא גורמת לי להתבלבל אלא רק עושה לי טוב, אני רוקדת מושלם ונהנית מכל רגע.